News

האם אפליקציות שש בש מרמות? מה שחקן באמת יכול לבדוק

בדרך כלל לא: דאבל נופל פעם בשש הטלות והזיכרון מנהל חשבון מוטה. השאלה האמיתית היא אם אפליקציה יכולה להוכיח את הקוביות שלה.

fair diceprovably fairbackgammon apps

כמעט תמיד, לא. ההטלות שמרגישות מזויפות הן בדרך כלל אקראיות ישרה שנקראת דרך הזיכרון האנושי: דאבלים מגיעים פעם בשש הטלות, רצפים הם נורמליים, וההפסדים נשארים בעוד הניצחונות דוהים. האמת הקשה יותר יושבת מתחת. עם אפליקציה סגורה אינכם יכולים לאמת דבר מכל זה, ולכן השאלה האמיתית איננה אם אפליקציה מרמה. אלא אם היא יכולה להוכיח שאיננה מרמה.

כל אפליקציית שש בש שומעת את אותן שתי תלונות, ושחקנים משמיעים אותן מאז שקוביות מתגלגלות. ליריב יש יותר מדי דאבלים. היריב תמיד מוצא את המספר שהוא צריך. המפסיד אמר זאת בבתי הקפה של איסטנבול כשהקוביות היו מעצם והשולחן מעץ. זה ראוי לתשובה רצינית, לא למשיכת כתפיים. הנה אחת.

למה האפליקציה מטילה כל כך הרבה דאבלים?

כי דאבלים נפוצים, ואלה שמנצחים אתכם נחרתים. שתי קוביות יכולות ליפול ב-36 דרכים. שש מהן דאבלים. הטלה אחת מכל שש יוצאת זוגית, והשבר הבודד הזה מזין כמעט את כל התלונה.

  • משחק טיפוסי נמשך 50 עד 60 הטלות לשני השחקנים יחד. שמונה עד עשרה דאבלים על השולחן אינם רצף חם. זה המשחק הממוצע.
  • שני דאבלים ברצף נופלים זוג אחד מכל 36. שחקו כמה משחקים בערב אחד ותראו זאת יותר מפעם אחת.
  • שלושה דאבלים ברצף הם שרשרת אחת מכל 216. מי שמשחק בקביעות ייתקל בזה. אריתמטיקה, לא תקלה.
  • כל מספר בודד שהיריב צריך מופיע על לפחות קובייה אחת 11 פעמים מתוך 36, כמעט סיכוי אחד לשלוש.

הבר מספר את אותו סיפור. סגרו שתי נקודות בבית שלכם והיריב עדיין נכנס בערך שמונה פעמים מתוך תשע. השאירו אבן חשופה בטווח ישיר והמספר שפוגע בה נופל בערך פעם משלוש, לפני שהטלות משולבות מוסיפות עוד. כשהמספרים שהם צריכים כל כך זמינים, "הם תמיד מטילים מה שהם צריכים" הוא פשוט איך שקוביות הוגנות נראות מהצד המפסיד של הלוח.

למה הקוביות מרגישות לא הוגנות רק כשאתם מפסידים?

כי הזיכרון מנהל פנקס עקום. פסיכולוגים מודדים זאת כבר עשורים: הפסד שוקל בערך כפליים מניצחון שווה ערך. כך שה-6-6 שמחק את החומה שלכם נשאר אתכם שבוע, בעוד ה-6-6 שלכם עצמכם הרגיש כמו צדק ונשכח עד ארוחת הערב. איש אינו זוכר את הערב שבו הקוביות היו ממוצעות, ואיש גם אינו כותב עליו. לכן כל השרשורים על קוביות מזויפות נקראים אותו דבר, וכמעט אף אחד מהם אינו מגיע עם ספירה.

זה אינו פגם בכם. תשומת הלב שומרת את ההטלה ששינתה את המשחק ומשליכה את החמישים שלא. שחקנים האשימו את הקוביות בבגידה כשהקוביות נחצבו מעצם. האפליקציה ירשה את החשד ביום שבו ציירה את האבן הראשונה שלה.

האם אפליקציית שש בש באמת יכולה לרמות?

כן, והיושר מחייב לומר זאת במפורש. הקוביות המתגלגלות על המסך שלכם הן אנימציה. המספרים מגיעים מקוד על שרת שאינכם רואים, ושום דבר פיזי אינו מגביל אותם. לרוב האולפנים אין מניע, שכן משחק מזויף הוא מוניטין מת שממתין לצוף, וכששחקנים מריצים מבחני ספירה על אפליקציות גדולות הסכומים חוזרים בדרך כלל רגילים. אבל "כנראה שלא" הוא אמון, לא הוכחה. עם אפליקציה סגורה אין ניסוי שתוכלו להריץ כדי להכריע, כי הארכיטקטורה מחזיקה את הקוביות מחוץ להישג יד. אז החלוקה הישרה איננה אפליקציות שמרמות מול ישרות. היא קוביות שאפשר לבדוק מול קוביות שצריך להאמין להן.

אי אפשר לבקר תחושה. אפשר לבקר קבלה.

איך לבדוק את הקוביות בעצמכם?

לפני שמישהו פונה לקריפטוגרפיה, עשו את מבחן הנייר. הוא מיישב את רוב החשדות בערב אחד.

קבעו את הציפייה קודם. רשמו איך הוגן נראה לפני שאתם משחקים: הטלה אחת משש היא דאבל, לשני הצדדים. להחליט מה נחשב חשוד אחרי שהפסדתם, זו הדרך שבה ההטיה מנצחת.

ספרו במקום לזכור. במשך מפגש שלם, ספרו כל הטלה וכל דאבל, שלכם ושל היריב. נייר מנצח זיכרון, כי הזיכרון הוא בדיוק המכשיר שדיווח לא נכון מלכתחילה.

קראו את התוצאה כמו סטטיסטיקאי. ב-120 הטלות, צפו לכ-20 דאבלים. כל מספר מסביבות חמש עשרה עד סביבות עשרים ושמונה הוא תנודה רגילה. רק פער גדול ששורד מפגשים רבים אומר משהו בכלל.

שני דברים קורים כששחקנים באמת מריצים את המבחן הזה. ראשית, הדאבלים של היריב נופלים קרוב לשיעור הבסיס כמעט תמיד, וזו הספירה שלהם עצמם שמפתיעה אותם. שנית, המבחן חושף את התקרה של עצמו. סכומים יכולים להיות נקיים בזמן שהתזמון מלוכלך: רמאי נחוש יכול להגיש חלק הוגן לגמרי של דאבלים ועדיין לספק את הנכון ברגע הגרוע ביותר עבורכם. ספירה אינה תופסת את זה. קבלות כן.

מה אוריון מפרסם על כל משחק?

קבלה, בשלושה חלקים. לפני ההטלה הראשונה, השרת שלנו מתחייב לקוביות שלו: הוא מפרסם טביעת אצבע SHA-256 של זרע סודי בזמן שהמשחק עדיין לא שוחק. במהלך המשחק, כל הטלה נגזרת מאותו זרע ב-HMAC-SHA256, אחת בכל פעם, לפי הסדר. אחרי המהלך האחרון, הזרע עצמו נחשף.

המבנה הזה הופך את הקוביות לניתנות לבדיקה. גבבו את הזרע שנחשף והוא חייב לשחזר את טביעת האצבע שפורסמה לפני שהוטל דבר, וזה מוכיח שהקוביות נקבעו לפני שאיזה מהשחקנים זז. גזרו מחדש את ההטלות והן חייבות להתאים למשחק שבאמת שיחקתם, וזה מוכיח ששום דבר לא הוחלף בדרך. שנו קובייה אחת בכל מקום והשרשרת מסרבת להיסגר. המאמת ב-orion.arthea.ai/verify מחשב את כל זה מחדש בדפדפן שלכם עם Web Crypto, בלי חשבון ובלי שום התקנה. ומכיוון שהשרת מאמת כל מהלך חי במקור, יריב אינו יכול להחליק לכם מהלך לא חוקי בזמן שאתם עסוקים בלהסתכל על הקוביות.

בנינו את זה כך כי "סמכו עלינו" אינה תשובה שהיינו מקבלים מאף אחד אחר. הדלת ב-orion.arthea.ai/go נושאת את הקישורים ל-App Store ול-Google Play ותמיד מראה מה זמין ברגע זה. המאמת עלה לאוויר ראשון, בכוונה. ההוכחה צריכה לחכות עוד לפני שהשחקנים מגיעים.

מאמרים בעברית